גיבוש טיס

גיבוש טיס

חמישה ימים

אורך הגיבוש: 

בסיס חצרים

מיקום הגיבוש:

מהלך הגיבוש

יום ראשון-


ביקשו מאיתנו להגיע ב8 לאופקים, עמדנו בעשיריות והתחלנו לעלות לאוטובוסים (לפני העלייה זאת הפעם האחרונה שאפשר לשלוח הודעה בטלפון). הגענו לבסיס עשינו בדיקה רפואית והבאנו את הטפסים עלינו על מדים, וקיבלנו שקש מזרון וקיטבג. אחרי זה נתנו לנו סנדוויצים ומי שסיים תסנדוויץ מסדרים אותו בח', ואז שואלים אותו אם הוא מכיר מישהו שנמצא איתו בח' ככה עד שיש 16 אנשים שלא מכירים אחד את השני, וזה הצוות שלך לגיבוש. קיבלנו את המפקדים שלנו, ובדחים ואז ב3 שעות הקרובות לומדים בדחים בישיבה מזרחית, פעם אחת ב3 שעות האלו הביאו לנו לעשות דיון. אחרי ה3 שעות הלכנו למרום בו מתרחש הגיבוש, ואחרי עוד כמה שעות עלינו על אזרחי כדי לעשות ריצה של קילומטר, הריצה היא מה שהפרישה את רוב הפורשים. בהמשך הלילה היו 8 מקצים של זחילות עם הפסקה של 20 שניות בין כל זחילה, הלכנו לישון באותו הלילה ב12 אז לא הייתה הקפצה.


יום שני-


קמנו אחרי פחות או יותר 6 שעות שינה, (חשוב לציין שצחצחנו שיניים רק בלילות שבהם לא ישנו באוהל סיירים), דבר ראשון על הבוקר היה זחילות ומשם הלכנו לגבעה, שמה היינו צריכים למלא בקצה שלה שק חול, לעשות סיבוב בגבעה עם השק עליך, לרוקן אותו בערמה ולחזור על התהליך הזה בזמן 8 דקות. אחרי הזמן הזה עומדים בשורה של מי השקיע יותר (מי שלדעתו השקיע הכי הרבה נעמד בקצה אחד ומי שהכי פחות בקצה השני). משם הלכנו למקום אחר ששמה נתנו לנו משימות כמו לבנות את המבנה עם הנפח ההכי גדול או לבנות בסיס, ואחרי זה היה עומס חום אז נכנסנו לאוהל שהיה קרוב ששמה פתרנו חידות וניהלנו דיונים במשך מה שהרגיש 5 שעות. אחרי זה חזרנו למקום עם הציוד שלנו ועשינו סוג של מסע של 3 קמ עם הציוד של האוהל, חגור, שקש ומזרון, והיו כאלה שסחבו גם את האלונקה ומנק"ים. הגענו למקום שבו בונים את האוהלי סיירים, ואחרי שהסבירו לנו את גבולות המתחם נתנו לנו 20 דקות לבנות את האוהל, מי שלא הצליח באותו הלילה השתמש באוהל כשמיכה. בלילה הזה הייתה הקפצה אחת.


יום שלישי-


קמים בבוקר, עושים חצי מסע עם כל הציוד לאיפה שבדכ ישנים, ומשם הלכנו לגבעה, שמה עשינו 2 אקטים כל יום לפני, רק שהפעם אקט אחד שיש רק ערמה קבוצתית שעלייה שופכים את השק, ואקט נוסף שיש ערמה קבוצתית ואישית ואתה בוחר לאן לשפוך את החול (מה שהרוב עושים זה אחד לאישי אחד לחול). משם הלכנו לגן משחקים ששם העברנו את רוב היום, מפתירת החידות של הגן עד לדיונים וחידות רגילים, כאשר הפארק ממוקם ממש ליד המקום שממנו יצאו מסוקי התובלה מה שהקשה על החידות. בלילה לפני השינה הלכנו לאזור עם מלא בולי עץ כבדים וענקים, והיינו תוך כדי הליכה עם הבול עץ לפתור חידת איינשטיין. אחרי זה הלכנו לישון יחסית מוקדם, באותו הלילה הייתה הקפצה רגילה וישר החזירו אותנו לישון, ואז הקפצה נוספת שאחרייה שלחו אותנו לבולי עץ, שהפעם היה פאזל עץ שאותו היינו צריכים להרכיב, כלומר 3 פתרו את הפאזל והשאר עושים סיבובים סביבם עם הבול עץ. אחרי זה חזרנו לישון.


יום רביעי-


את רוב היום העברנו באותו המקום מהבוקר עד אחרי השעה שבה נגמר העומס חום, שמה היו עוד הרבה דיונים וחידות. באחר הצהריים- ערב שלחו אותנו לגן משחקים שמה סיימנו את כל החידות שעדיין לא עשינו. בלילה הלכנו למקום פתוח כל המחלקה, אמרו לנו שמתקיפים אותנו בכל מיני דרכים ואנחנו צריכים לתכנן איך להתגונן, אחרי 5 דקות של תכנון אמרו לנו לעמוד בשורה ועשו לנו 10- 12 מקצים של אלונקה סוציומטרית. אחרי זה סיפרנו למפקדים על הפיתרון. ולפני שכולם הספיקו לספר כל אחד את הרעיון שלו למפקדים, שלחו אותנו לעוד 8- 10 מקצים. אחרי זה אמרו לנו לבנות את המבנה ביחד כאשר עלינו לשלב 6 אלמנטים. אחרי זה שלחו אותנו לישון למה שהיה הלילה "הטוב ביותר"


יום חמישי-


היום הכי מציק בגיבוש, קמים כשעדיין ממש לילה (משהו כמו 4:30- 5:00) אתה כל היום רק עם הסמל ולא רואה את המפקדים בכלל, במשך כל היום אתם מפרקים את הגיבוש, כל כיתה את האוהל שלה ועוד משהו, לדוגמא המחלקה שלי פירקה את המנהלה. משם יש הרבה זמן מת יוצא לכיתה לדבר קצת בתוך עצמה, החזירו לנו ציוד, שלחו אותנו למקלחת (10 דק 43 אנשים), מחזירים ציוד, עוברים תדריכי בטיחות, ואז הממ' מציג את עצמו, ואז המפקדים שלכם מגיעים, כולם אוכלים שוק לראות אותם מחייכים. אחרי זה אתם עולים על האוטובוסים ואותנו הורידו בתחנת רכבת אופקים ומשם כל אחד לביתו.


דברים נוספים:


אוכל- 3 ארוחות ביום: בבוקר גביע גבינה לבנה, לחם, ביצה קשה ואולי איזה פרי או ירק, צהריים ארוחה הכי טעימה- קצת עוף אורז ואיזה ירק, ובערה אוכלים מנקים. בין לבין מחלקים לפעמים תמרים או בייגלה, ובבקרים פעם בה מביאים תה ולחם עם ריבה.


בדחים- חוץ מביום הראשון לא באמת היה זמן ללמוד בדחים, בדרכ לומדים אותם בין לבין משימות כשהמפקדים נסגרים בניהם מה לעשות, או כשמי שמסיים לאכול לומד בדח.


סידרי הגעה- כל המחלקה עושה אותם ביחד, כל כיתה אחת אחרי השנייה ככה שנגיד בזחילות זה נתן 30- 60 שניות של מנוחה בין כל מקצה אבל באלונקה כדי לא לעכב אז הצוות שלי שהיה האחרון שיצא לכל מקצה, תמיד איך שהורדנו תאלונקה ישר יצאנו לעוד ספרינט.


הצוות עצמו- המפקדים קרים וקשוחים, כשאתם תשאלו אותם שאלה של כן ולא כמו למשל ללכת לשירותים, אם התשובה היא לא הם לא יענו לך בכלל, אם התשובה היא כן אז הם יגידו אחרי דקה שהם מביאים לנו 2 דקות לצאת לשירותים. הסמל הוא מאוד אינטנסיבי ורועש, אצלי אישית הוא פחות היה קשוח ויחסית הגיוני (לדוגמא אם היית מאחר למסדר, פונה אליו ומסביר את ההגיון שמאחורי האיחור הוא היה מחליק לך על זה). הממ' הוא הכי קר במחלקה, הוא בחיים לא יענה לך, לא פונים אליו הוא רק פונה אליכם, וכשהוא פונה אליכם זה כנראה יהיה פקודות.

טיפים מנטליים מאמציה לגיבוש